Advances in Therapy · 201928 לילות · 70 נבדקים
התנגדות זרימת האוויר באף ירדה ב-39% במהלך השינה
נבדקים עם גודש אף לילי כרוני השתמשו במרחיב אף במשך 28 לילות. המדידה האובייקטיבית הראתה ירידה של 39.1% בהתנגדות זרימת האוויר באף במהלך השינה (P=0.048). בדיווח העצמי נרשם שיפור מובהק בקלות הנשימה ובאיכות השינה. מדדי הפוליסומנוגרפיה עצמם נותרו ברובם ללא שינוי.
Wheatley JR, Amis TC, et al. Objective and Subjective Effects of a Prototype Nasal Dilator Strip on Sleep in Subjects with Chronic Nocturnal Nasal Congestion. Advances in Therapy. 2019.
להסבר המלא בעברית ←למקור המחקר ↗
European Respiratory Journal · 2000מנגנון · רינומנומטריה
איך זה עובד פיזית: ייצוב דפנות פרוזדור האף
מחקר המנגנון הקלאסי: מדבקת מרחיב אף חיצוני מייצבת ומקשיחה את דפנות פרוזדור האף ומונעת מהן לקרוס פנימה בשאיפה. התוצאה היא ירידה בהתנגדות הנשימה דרך האף — הבסיס הפיזיקלי לכל התוצאות הקליניות בהמשך.
Kirkness JP, Wheatley JR, Amis TC. Nasal airflow dynamics: mechanisms and responses associated with an external nasal dilator strip. Eur Respir J. 2000;15(5):929–936.
להסבר המלא בעברית ←למקור המחקר ↗
Allergy & Rhinology · 2018RCT · 50 + 82 נבדקים
הנחיריים נפתחות בפועל — ובלי גירוי בעור
שני ניסויים מבוקרים ואקראיים. בבדיקת רינומטריה אקוסטית נמדד שיפור מובהק בשטח החתך המינימלי של הנחיר, בנפח האוויר ובזרימה לעומת קו הבסיס. בניסוי הנפרד לסבילות עורית — שימוש ב-7 לילות רצופים לא גרם לגירוי עורי.
Ward J, Ciesla R, et al. Randomized Trials of Nasal Patency and Dermal Tolerability With External Nasal Dilators in Healthy Volunteers. Allergy & Rhinology. 2018.
להסבר המלא בעברית ←למקור המחקר ↗
Healthcare (MDPI) · 2022מדבקת פה · נשימה לילית
כשהנשימה בלילה עוברת מהפה לאף — מה משתנה
מחקר מבית החולים צ׳אנג גונג בטאיוואן בדק מה קורה כשהנשימה בלילה עוברת מהפה לאף. חציון הנחירות ירד מ-303.8 ל-121.1 אירועים בשעה. בפרוטוקול טיפלו קודם בפתיחת האף — נשימת אף אפשרית רק כשיש דרך פתוחה, וזה בדיוק התנאי שמדבקת אף יוצרת.
Lee YC, Lu CT, Cheng WN, Li HY. Healthcare (Basel). 2022;10(9):1755.להסבר המלא בעברית ←למקור המחקר ↗
The Laryngoscope · 2016דימות MRI · 26 נבדקים
MRI מראה: מדבקה חיצונית מרחיבה את נתיב האוויר באף
בסריקות עם המדבקה החיצונית נראתה התרחבות אנטומית מובהקת של נתיב האוויר בהשוואה למדבקת הדמה, ברמת מובהקות של P . כלומר, החלל שדרכו האוויר עובר היה גדול יותר, וזה נצפה בתמונה עצמה — הוכחה ויזואלית ולא רק תחושה מדווחת.
Bishop CA, Johnson SM, Wall MB, et al. Magnetic resonance imaging reveals the complementary effects of decongestant and Breathe Right Nasal Strips on internal nasal anatomy. The Laryngoscope. 2016;126(10):2205–2211.להסבר המלא בעברית ←למקור המחקר ↗
European Respiratory Journal · 2000RCT מבוקר-פלצבו · מעבדת שינה
85 נחירות פחות בכל שעה: כך נמדד במעבדת שינה עם פתיחת האף
בלילה עם מרחיב האף החיצוני נמדדו 173 נחירות בשעה (±29). בלילה עם הפלצבו נמדדו 258 נחירות בשעה (±34). ההפרש בין השניים — 85 נחירות פחות בכל שעת שינה — היה מובהק סטטיסטית, עם p=0.016.המספרים האלה הגיעו ממכשור שרשם את הלילה מתחילתו ועד סופו, ולא מהערכה שנעשית בבוקר.
Pevernagie D, Hamans E, Van Cauwenberge P, Pauwels R. External nasal dilation reduces snoring in chronic rhinitis patients: a randomized controlled trial. Eur Respir J. 2000;15(6):996–1000.להסבר המלא בעברית ←למקור המחקר ↗
Journal of Applied Physiology · 2000מאמץ מדורג
פחות עבודת נשימה במאמץ — אצל ה"מגיבים"
במאמץ מדורג על ארגומטר, מדבקת מרחיב אף הפחיתה את התנגדות הנשימה האפית ושמרה על הירידה גם כשהוונטילציה עלתה. החוקרים מסכמים שהמדבקה מקשיחה את דפנות פרוזדור האף ו"עשויה להפחית את האנרגיה הנדרשת לוונטילציה אפית במאמץ". ההשפעה בולטת במיוחד אצל מי שנתיב האף שלו צר יותר מלכתחילה.
Gehring JM, Garlick SR, Wheatley JR, Amis TC. Nasal resistance and flow resistive work of nasal breathing during exercise: effects of a nasal dilator strip. J Appl Physiol. 2000;89(3):1114–1122.
להסבר המלא בעברית ←למקור המחקר ↗
Int. J. Kinesiology & Sports Science · 201810 רצים · מדידת VO₂max
אותו VO₂max — בפחות אוויר
רצים שהתאמנו תקופה ממושכת בנשימת אף בלבד נבדקו בשני מצבי נשימה. ה-VO₂max והזמן עד תשישות היו זהים, אך בנשימת אף נמדד שווה-ערך ונטילטורי נמוך יותר לחמצן — כלומר כלכלה פיזיולוגית טובה יותר: אותה עבודה בפחות נפח אוויר.
Dallam GM, McClaran SR, et al. Effect of Nasal Versus Oral Breathing on VO₂max and Physiological Economy in Recreational Runners. Int J Kinesiology & Sports Science. 2018;6(2).
להסבר המלא בעברית ←למקור המחקר ↗
Int. J. Kinesiology & Sports Science · 201719 נבדקים · 3 עצימויות
יעילות נשימת האף בעצימות בינונית-גבוהה
19 נבדקים רצו בעצימויות שונות בשני מצבי נשימה. נשימה דרך הפה הובילה לנפחי נשימה גדולים יותר, אך נשימת האף נמצאה יעילה יותר בעצימויות 65% ו-80% מה-VO₂max — טווח האימון האירובי שבו מתאמנים רוב הרצים בפועל.
LaComb CO, Tandy RD, et al. Oral versus Nasal Breathing during Moderate to High Intensity Submaximal Aerobic Exercise. Int J Kinesiology & Sports Science. 2017;5(1).
להסבר המלא בעברית ←למקור המחקר ↗
Frontiers in Physiology · 2025Cross-over · 12 אתלטים
אתלטים מאומנים: נשימה משולבת אף+פה
12 אתלטי סיבולת מאומנים (VO₂max ממוצע 67) נבדקו במבחן מאמץ מקסימלי. הזמן עד תשישות היה ארוך ב-2.8%–4.2% בנשימה אורונזלית (אף+פה) לעומת פה בלבד — הפרש שלא הגיע למובהקות סטטיסטית במדגם הזה. מסקנה מעשית: נתיב אף פתוח תורם, גם כשנושמים גם דרך הפה.
Bergqvist J, Reite F, et al. Effects of oral, oronasal, and oronasal breathing with a decongested nose during incremental maximal exercise testing of well-trained endurance athletes: a randomized cross-over study. Front Physiol. 2025.
להסבר המלא בעברית ←למקור המחקר ↗
Thorax · 1999סקירה · תחמוצת חנקן
האף מייצר תחמוצת חנקן (NO)
הסינוסים הפאראנזאליים מייצרים תחמוצת חנקן בריכוז גבוה, שנסחפת עם האוויר הנשאף אל דרכי הנשימה התחתונות. אוויר שנכנס דרך האף נושא איתו NO — אוויר שנכנס דרך הפה לא. זהו ההסבר הפיזיולוגי המרכזי לייחודיות הנשימה האפית.
Lundberg JO, Weitzberg E. Nasal nitric oxide in man. Thorax. 1999;54(10):947–952.
להסבר המלא בעברית ←למקור המחקר ↗
Journal of Applied Physiology · 2010הדמיה ריאתית
ה-NO האפי משפיע על זרימת הדם בריאות
מחקר הדמיה הראה שתחמוצת החנקן ממקור אפי מעורבת בוויסות פיזור זרימת הדם בריאה בעמידה — כלומר להתאמה בין אוויר לדם, הבסיס לחילוף גזים יעיל.
Sánchez Crespo A, Hallberg J, Lundberg JO, et al. Nasal nitric oxide and regulation of human pulmonary blood flow in the upright position. J Appl Physiol. 2010;108(1):181–188.
להסבר המלא בעברית ←למקור המחקר ↗
BMC Oral Health · 2021מטה-אנליזה
נשימת פה כרונית והתפתחות שלד הפנים בילדים
סקירה שיטתית ומטה-אנליזה שבחנה את הקשר בין נשימת פה כרונית לבין התפתחות שלד הפנים בילדים. ההשלכות ארוכות-הטווח של הרגל נשימה הן אחת הסיבות שהרפואה מתייחסת ברצינות לשאלה מאיפה נכנס האוויר.
Zhao Z, et al. Effects of mouth breathing on facial skeletal development in children: a systematic review and meta-analysis. BMC Oral Health. 2021;21(1):108.
להסבר המלא בעברית ←למקור המחקר ↗
Frontiers in Public Health · 2022סקירה
ההשפעה הדנטופציאלית של נשימת פה
סקירה מרוכזת של ההשפעות שתועדו בספרות לנשימת פה ממושכת על מבנה הפה והפנים — ומדוע החזרה לנשימה אפית נחשבת יעד קליני.
Lin L, et al. The impact of mouth breathing on dentofacial development: A concise review. Front Public Health. 2022;10:929165.
להסבר המלא בעברית ←למקור המחקר ↗
Frontiers in Sleep · 2026קונצנזוס מומחים
פאנל מומחים: מעבר אוויר פנוי באף הוא חלק מאיכות השינה
הפאנל קבע פה אחד שמצב המעבר האפי, ובמיוחד באזור שסתום האף, קשור ישירות לשלושה מדדים מרכזיים של שינה: יקיצות זעירות (מיקרו-יקיצות — קטיעות קצרצרות ברצף השינה, שלרוב אינן נזכרות בבוקר אך מפצלות את הלילה), משך השינה העמוקה ומשך שנת ה-REM, שלב החלימה החשוב לרענון.
The role of nasal patency in sleep quality: an expert consensus. Frontiers in Sleep. 2026.להסבר המלא בעברית ←למקור המחקר ↗
PLOS ONE · 2025RCT כפול-סמיות
במאמץ מקסימלי — נשימת אף בלעדית מגבילה
ניסוי מבוקר, אקראי וכפול-סמיות ב-12 נבדקים בריאים מצא שנשימה דרך האף בלבד פגעה ביכולת המאמץ המרבית, עם ירידה של כ-40% בוונטילציה בשיא. המסקנה המעשית שלנו: בעצימות מקסימלית הגוף חייב גם את הפה. מדבקת אף משפרת את נתיב האף — היא לא מחליפה אותו ולא נועדה לאלץ נשימת אף בלעדית.
Mapelli M, Salvioni E, et al. Nasal vs. oral breathing strategies in healthy individuals during cardiorespiratory exercise testing (BreathWISE). PLOS ONE. 2025.
להסבר המלא בעברית ←למקור המחקר ↗
Int. J. Pediatric Otorhinolaryngology · 2020כפול-סמיות · 71 ספורטאים
אף פתוח יותר, צריכת חמצן גבוהה יותר: 71 ספורטאים, כפול-סמיות
שיא זרימת האוויר בשאיפה דרך האף עלה מ-172.8 ליטר לדקה עם הפלצבו ל-177.4 ליטר לדקה עם מרחיב האף הניסיוני (p=0.020). זהו מדד ישיר לכמות האוויר שהאף מסוגל להכניס בשאיפה חדה אחת.ההתנגדות האפית — כלומר המאמץ הנדרש כדי להעביר אוויר דרך האף — ירדה מ-0.27 ל-0.24 (p=0.007).
Santos Ferreira CH, Dinardi RR, da Cunha Ibiapina C, Ribeiro de Andrade C. Nasal function and cardio-respiratory capacity of adolescent with external nasal dilator. Int J Pediatr Otorhinolaryngol. 2020;139:110430.להסבר המלא בעברית ←למקור המחקר ↗
Sports (Basel) · 2025Crossover · 49 נבדקים
אותו הספק, פחות מאמץ מורגש — והתאוששות מהירה יותר
ההספק נשמר במלואו. שיא ההספק עמד על 728 ± 284 ואט בנשימת אף מול 749 ± 290 ואט בנשימת פה — אותה רמת ביצוע, בלי שהמעבר לנשימת אף גבה מחיר בכוח שהמשתתפים הצליחו להפיק.ההבדל הופיע דווקא בתחושה. בסולם בורג דיווחו המשתתפים על 8.0 ± 1.3 בנשימת אף מול 9.0 ± 1.1 בנשימת פה, הבדל מובהק סטטיסטית (p=0.04).
Effect of Oral Versus Nasal Breathing on Muscular Performance, Muscle Oxygenation, and Post-Exercise Recovery. Sports (Basel). 2025.להסבר המלא בעברית ←למקור המחקר ↗
⚗️ איך אנחנו עובדים עם מחקר
כל מחקר כאן פורסם בכתב עת שפיט, וכל הפניה מקושרת למקור המלא כדי שתוכלו לקרוא בעצמכם. המחקרים עוסקים בנשימה דרך האף ובמרחיבי אף חיצוניים — המנגנון המכני שעליו בנויים GudSlip ו-GudSport.
אנחנו לא מצטטים מספר שלא מופיע במקור. זו הסיבה שהדף הזה נראה כמו שהוא נראה: עובדות מדודות, מקור לכל אחת, ובלי הבטחות שאי אפשר לעמוד מאחוריהן.
מוצרי Protella אינם מכשיר רפואי ואינם מיועדים לאבחן, לטפל או למנוע מחלה. תוצאות משתנות בין אנשים.